שיפור איכות בבתי חולים

העבודה בבית החולים נעשית עם מחלקות הפנימית באכיפה ידידותית והדדית (בשל הנראות הנמוכה לעיתים) תוך עידוד הצוות הרפואי והסיעודי בהחלפת כפפות בלקיחת דמים (רופאים) וטיפול באינפוזיה או עירוי (אחיות).

הרמת חולה במנוף – מח' אורטו', ט.נ.נ ופנימיות – מתבצעת ע"י מנוף וכן הרמת/הזזת חולה על ידי קרש במחלקות אורט א+ב, פנימית ג+ד, ט.נ.נ.

תכנון תהליך הרמת חולה ע"י מנוף או קרש הרמה:

• הוחלט לערוך תצפית על הרמת חולה במנוף במחלקה סטנדרטית, בתצפית יהיו צוות הפרויקט (מיכל הירשלר, אסתר איזנמן ודותן רודנסקי), ד"ר לוי וכן יועצת פיזיותרפיסטית. מטרת הפגישה להגדיר נוהל הרמת חולה אשר יסתמך על עקרונות ארגונומיים נכונים.
• מנהל השינוע יהיה מעורב בפרויקט.
• תיערך הגדרה של כל סוגי המנופים בבית החולים.
• בבדיקה שנערכה עם גלית האחות האפידמיולוגית (אחראית למניעת זיהומים) עלה שבשלב הנחת מנשא המנוף מתחת לסדין מומלץ להניח גם ניילון ולנגב את הנשא במטלית ספוגה בכלור ולאחר מיכן במטלית יבשה.

בית חולים בצפון הארץ- מחלקות אורתופדיה וטיפול נמרץ

אכיפה ידידותית והדדית של שימוש בטוח במנופי הרמת חולים ובקרש להזזת חולים בארבע מחלקות. מנהלת הפרויקט הגדירה טיוטא של נוהל ליישום המחכה כעת לאישור הנהלת בית החולים וכן לדיון נוסף של גורמים בבית החולים. להלן נוהל העברת מטופל ממיטה – למיטה – לכורסא בעזרת קרש גב ו/או מנוף. הפרויקט סייע לשמור על בטיחות החולה ושיפור הטיפול בו ע"י הצוות הרפואי והסיעודי.

*תקציר המאמר "אלגוריתם שיבוץ למערך חדר ניתוח"

אלגוריתם שיבוץ למערך חדר ניתוח,

עבודת התיזה M.Sc בהנדסת תעשייה וניהול של דותן רודנסקי, מנהל הפרויקט

המערכות הרפואיות בעולם המערבי עוברות בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. הנהלות בתי החולים נקראות לבצע מחדש תהליכים של התייעלות להעלאת נצילות המשאבים היות וכמות החולים המתקבלים לבית החולים הולכת וגדלה ללא גידול משמעותי בתקציבי בתי החולים.

מערך חדרי הניתוח הינו ממוקדי הפעילות המרכזיים של בית החולים שיפור באופן הפעלתו יכול לחסוך כספים רבים בתקציב בית החולים. אחת הבעיות הנפוצות של מערך חדרי ניתוח היא שיבוץ יעיל של סדר הניתוחים, אשר יעלה את הנצילות במערך החדרים. שיטת שיבוץ הניתוחים הנפוצה ביותר בחדרי ניתוח כיום היא Scheduling Block .הבעייתיות בשיטה זו נובעת מהעובדה שזו אינה נותנת מענה לזמנים שבהם לא משובצים ניתוחים (זמני בטלה).

בנוסף, מתוך מגוון מחקרים שנסקרו שעוסק בתחום שיבוץ הניתוחים בחדר ניתוח, אין מחקרים המתייחסים למדד חומרת מצב החולה בשיבוץ לניתוח. מעט מאד מחקרים מתייחסים לאילוצים חשובים בחדר הניתוח, כמו מופע יומי של ניתוחים דחופים אשר משפיעים על שיבוץ הניתוחים ועוד. מטרת מחקר זה היא פיתוח אלגוריתם לשיבוץ ניתוחים במערך חדרי ניתוח תוך התייחסות לאילוצים שבו, אשר ישפר את הנצילות של המערך כולו.

במסגרת המחקר בוצעו ראיונות עם מנהלי חדר ניתוח, מנהלי מחלקות וצוותי חדרי ניתוח בבתי חולים שונים. הוגדרו חמישה פרמטרים רפואיים ותפעוליים אשר מייצגים ערכים להגדרת מצבו הרפואי של החולה (חומרת מצב חולה, היסטוריה רפואית, סוג הרדמה, גיל החולה, ומשך המתנה). בעזרת פרמטרים אלה חושבו ציונים לכל החולים המיועדים לניתוח.

על סמך ציונים אלה נקבעו קדימויות לשיבוץ חולים לניתוח. במחקר פותח אלגוריתם שיבוץ ניתוחים לחדר ניתוח, אשר משתמש בציוני החולים לשיבוץ הניתוחים. האלגוריתם נבדק בשני חדרי ניתוח של בי"ח בצפון הארץ. לצורך השוואת פתרון טוב יותר מוצע משתנה החלטה נוסף לשיבוץ חולים בחדר ניתוח, אשר מתייחס גם למשך הניתוח.

האלגוריתם המוצע הורץ בתוכנת Arena ושיבץ מעל 300 ניתוחים, תוצאותיו הושוו עם נתוני המצב הקיים מבחינת נצילות של מערך חדרי הניתוח. נמצא כי האלגוריתם המוצע מניב פתרון טוב יותר מהמצב הקיים בצורה מובהקת. האלגוריתם המוצע לשיבוץ ניתוחים השיג נצילות ממוצעת של 93% לעומת נצילות ממוצעת של 73% במצב הקיים בחדר ניתוח של בית חולים, שיפור של 27% . כמו כן נערך ניסוח אופטימאלי בתכנות בשלמים (MIP) אשר הורץ בתוכנת Maltab ושיבץ את הניתוחים. ערכי הנצילות שהושגו על ידי אלגוריתם זה היו 96% אולם משך הרצת האלגוריתם הינו ארוך מאד ולא מעשי בסביבה הדינמית של מערך חדרי הניתוח בבתי חולים.